מרכז ידע

סרטונים

מיינדפולנס וחשיבותו בבית הספר

עמוס אבישר מסביר מהם מנגנוני הפעולה הבסיסיים של מיינדפולנס, איך מיינדפולנס עוזר לחיות חיים מלאים, שלווים ומודעים יותר ולמה זה רלוונטי מאד למערכת החינוך, עכשיו יותר מתמיד.

טיפוח חוסן באמצעות מיינדפולנס בחינוך

עמוס אבישר מסביר כיצד עובד תרגול מיינדפולנס, מה המנגנון שבאמצעותו הוא מפחית לחץ ומגביר חוסן ולמה כל זה רלבנטי לחינוך.

מיינדפולנס בחינוך: רקע תאורטי

ד”ר אורן אֶרגז מסביר את מקומו של תרגול מיינדפולנס בחינוך בהקשרים של קוגניציה ורגש, למידה חברתית-רגשית, דע את עצמך ואחריות מוסרית. כמו כן הוא מציג בקצרה מיינדפולנס בחינוך ומיינדפולנס כחינוך כשתי פרדיגמות שונות שלאורן ניתן להבין את האופן בו תרגול מיינדפולנס נכנס כיום לבתי ספר.

האתגרים בהטמעת מיינדפולנס בחינוך

ד”ר אורן אֶרגז מתאר את הקשיים שכרוכים בהטמעת מיינדפולנס בחינוך וכחינוך כגון קשיים שכרוכים בקשר בין מיינדפולנס למקורותיו, שאלת המשמעויות המוסריות של התרגול, קשיי התרגול עצמו וקשיים יישומיים בתוך בתי ספר.

הקשר בין מיינדפולנס לבית הספר

ד”ר אורן אֶרגז מסביר מהו תרגול מיינדפולנס, מעט מן המדע שעומד מאחוריו וכיצד הוא נכנס לחינוך בן-זמננו. בהמשך מוצגים מופעים של התרגול בחינוך הציבורי, מסגרת להבנת מקומו בחינוך וכן כמה ביקורות על התחום. ההרצאה מלווה במצגת שניתן להוריד כאן.

שלוש המהפכות שמשנות את עתיד החינוך

כדי לשלוט בטכנולוגיה ובשביל שהיא לא תשלוט בנו, צריך לפתח “שרירים מוחיים”ֿ. ד״ר נאוה לויט בן-נון מסבירה איך אפשר לעשות זאת ומה ההשלכות של זה לעולם החינוך.

ילדי המאה ה-21 וטיפוח חוסן מוחי

ד״ר נאוה לויט בן-נון דנה בשאלה האם סביבת הגידול של ילדי המאה ה-21 מטפחת עמידות מוחית.

המוח הרגיש והקשוב

ד״ר נועה אלבלדה מדברת על המוח הפלסטי וגמישות מחשבתית בקרב ילדים. כמו כן היא מסבירה איך אפשר לנצל את הידע לגבי מבנה ותפקוד המוח בשביל לייצר חוויות משמעויות וחיוביות בכיתה, גם לתלמידים וגם למורים.

גמישות מוחית כמנוע לשינוי

ד״ר נועה אלבלדה מדברת על השאלה כיצד ניתן לנצל תהליכים של פלסטיות מוחית כמנוע לשינוי וצמיחה בקרב ילדים בעלי צרכים מיוחדים.

מה זה מיינדפולנס - על קצה המזלג

ד״ר נאוה לויט בן-נון מסבירה בסרטון קצרצר בן שתי דקות מה זה בכלל מיינדפולנס ואיך חוקרים אותו בכלים מדעיים על מנת להבין למה הוא תומך ברווחה הנפשית שלנו וביכולת שלנו לבנות חוסן ולהתמודד עם לחצים ומתחים בחיינו.

מלמידה בגוף שלישי ללמידה בגוף ראשון

כיצד מביאים את העולם הפנימי של הלומד לכיתה? איך עוברים מ״למידה בגוף שלישי״ (למידה על) ל״למידה בגוף ראשון״ (למידה את)? ד״ר נאוה לויט בן-נון מסבירה כיצד פרקטיקות של פדגוגיה מתבוננת יכולות לאפשר את המהלך הזה, ואיך פרקטיקות אלו מתחברות לידע עדכני מחקר המוח, למשל על חשיבות הגוף והתחושות המגיעות ממנו לתהליכי למידה.

גישת בית ספר שלם לקידום רווחה נפשית

שיחה של הצוות המוביל של תכנית בית ספר סגול שהוקלטה באוגוסט 2020 על רקע משבר הקורונה שיצר אי וודאות עצומה במערכת החינוך ובבתי ספר בישראל. השיחה מתמקדת בהתמודדות עם אי ודאות בבתי ספר באמצעות כלים של מיינדפולנס (השיחה הוקלטה עבור הכנס ״אתגרים מכוננים 2, אי של ודאות״ מטעם אוניברסיטת חיפה).

מיינדפולנס בבית הספר

עמוס אבישר, מנכ״ל תכנית בית ספר סגול, מתארח אצל השדרן איתי חבשוש מרדיו קול כינרת בתוכנית ״עושים טוב לנשמה״ ומספר מה זה מיינדפולנס, מה הקשר שלו לחינוך, ואיך תכנית בית ספר סגול מיישמת מיינדפולנס במערכת החינוך הפורמלית בישראל ועל ידי כך מקדמת חוסן ורווחה נפשית בבתי ספר.

המוח החברתי בכיתה

ד״ר נועה אלבלדה מדברת על המערכות החברתיות של המוח וכיצד הן תורמות ללמידה בכיתה. כמו כן היא מדגימה שני תרגילים שניתן לעשות עם תלמידים ותלמידות דרך המסך, בשביל ליצור תחושת קירבה בלמידה מרחוק.

למידה חברתית-רגשית מבוססת מיינדפולנס

עמוס אבישר מסביר מה הקשר בין למידה חברתית-רגשית לבין מיינדפולנס, איך משתמשים במיינדפולנס ככלי לקידום יכולות חברתיות-רגשיות בכיתה ובבית הספר ולמה לפני שמציעים מיינדפולנס לתלמידים ותלמידות, צריך להציע זאת למורים ומורות.

מיינדפולנס וכלים לקשב ולקשר

חן קס, מנחה בתכנית בית ספר סגול ובעמותת שפת הקשב, משתפת בכלים של “שפת הקשב” (מיינדפולנס לילדים ובני נוער), שיכולים לתמוך בנו בהתמודדות עם אתגרי התקופה והלמידה מרחוק, ולטפח חוסן ויציבות. חן מציגה גם כלים עבור מורות ומורים וגם כלים עבור תלמידות ותלמידים.

למידה חברתית-רגשית מבוססת מיינדפולנס בהכשרת מורים

ד”ר אורן אֶרגז מתאר את הקשר בין למידה חברתית – רגשית לתרגול מיינדפולנס ומתאר את שילוב התחומים במספר קורסים במכללה האקדמית בית ברל. המצגת המלווה את ההרצאה ניתנת להורדה כאן.

מה המשמעות של להקשיב לעצמנו?

ד”ר אורן אֶרגז מסביר באופן עמוק ומדוייק את המושג ״להקשיב לעצמנו״, בהקשר לעצירה והפניית קשב אקטיבית למרחב הפנימי שלנו: מחשבות, תחושות, רגשות, כמיהות, צרכים, דחפים ועוד. ההרצאה ניתנה במסגרת הקורס טיפוח סביבה אכפתית ומיטיבה בחינוך של קמפוס IL.

כיצד הקשבה קשורה לסביבה מיטיבה בחינוך

ד”ר אורן אֶרגז מסביר מדוע הקשבה אקטיבית לעצמנו היא המפתח ליכולת בחירה בחיים האישיים שלנו וכן מדוע הקשבה כזו חיונית ליצירת סביבה חינוכית מיטיבה. ההרצאה ניתנה במסגרת הקורס טיפוח סביבה אכפתית ומיטיבה בחינוך של קמפוס IL.

תרגילי התבוננות: מקורות והקשרים רוחניים ומדעיים

תרגולי התבוננות משפרים את היכולת להפנות קשב למרחב הפנימי של עצמנו ולעשות בחירות מיטיבות בחיים. ד”ר אורן אֶרגז מסביר את המקום של תרגולי התבוננות בהקשרים בני זמננו. ההרצאה ניתנה במסגרת הקורס טיפוח סביבה אכפתית ומיטיבה בחינוך של קמפוס IL.

מהי תוכנית בית ספר סגול? - מפגש חוקרים

ד״ר נאוה לויט בן-נון, מייסדת תכנית בית ספר סגול של מרכז סגול למוח ותודעה, מציגה את התכנית והעקרונות שמאחוריה לקבוצת שיח בינ״ל של חוקרים בתחום של מיינדפולנס וחינוך (ההרצאה באנגלית).

מנגנונים מוחיים של למידה חברתית-רגשית

שיחתה של פרופסור נאוה לויט בן-נון עם העיתונאי אירי ריקין אודות המנגנונים המוחיים של יכולות חברתיות-רגשיות. יכולות אלו שכוללות ויסות וניהול עצמי, הקשבה ואמפתיה, קבלת החלטות מוסרית ועוד מבוססות על רשתות מוחיות נרחבות. פיתוח היכולות הללו ואימון הרשתות המוחיות שבבסיסן הן תנאי להתפתחות מיטבית, רווחה נפשית ושגשוג בילדות ובבגרות.

תכנית בית ספר סגול כתכנית המטפחת חשיבה מערכתית ו״חישה מערכתית״

פרופסור נאוה לויט בן-נון מציגה את תכנית בית ספר סגול בכנס של המרכז המחקרי למודעות מערכתית ב-MIT. הכנס עסק בנושאים כמו חשיבה מערכתית – היכולת להבין באופן עמוק את הדינמיקות המורכבות של ארגונים כמו בתי ספר וחישה מערכתית – היכולת לפתח ולהשתמש בכלים ושיטות שמאפשרים לקבל נתונים על התנהלות הארגון על מנת להניע תהליכי שינוי בגישה מודעת ואמפתית, עם דגש על מערכות יחסים והתנהלות מכוונת-ערכים. פרופסור לויט בן-נון הראתה כיצד השילוב הייחודי של מיינדפולנס, חקר מוח ולמידה חברתית-רגשית יכול להניע תהליכי שינוי עמוקים וברי-קיימא בבתי ספר (ההרצאה באנגלית).

פודקאסטים

מיינדפולנס, חינוך ושינוי חברתי

בפודקאסט ״ויזדום״ של אוניברסיטת רייכמן בשיתוף רדיו תל אביב, עמוס אבישר מסביר איך תרגול מיינדפולנס, שהוא תהליך אישי ואינטימי, יכול להשפיע גם ברמה החברתית-ערכית דרך שילוב במערכת החינוך. להאזנה.

מיינדפולנס בתרגול יומיומי

עמוס אבישר מדבר בפודקאסט ״פשוט לחיות בריא״ על האופן שבו היכרות והתידדות עם התודעה והמחשבות של עצמנו כבר בגיל צעיר דרך תרגול יומיומי של מיינדפולנס יכול לאפשר להתמודד עם המציאות עם הרבה יותר חוסן, ביטחון עצמי ואפילו להוסיף אושר ואופטימיות לחיים, ממש כפי שאנחנו עושים עם מורים, מורות, תלמידים ותלמידות בתוכנית בית ספר סגול. להאזנה.

מאמרים

למידה חברתית-רגשית מבוססת מיינדפולנס בבית הספר: תוכנית בית ספר סגול

מאמר שנכתב על ידי הצוות המוביל של תכנית בית ספר סגול ומסביר מדוע מיינדפולנס מהווה תשתית ללמידה חברתית-רגשית וכיצד למידה חברתית-רגשית מבוססת מיינדפולנס מיושמת במסגרת תכנית בית ספר סגול. לקריאה.

הכיתה הפנימית - הניעו את הקשב

מאמרון של צוות התכנית בבטאון סקופ (אגף מו״פ של משרד החינוך) על החשיבות של הפניית קשב פנימה ולא רק החוצה בתהליכי למידה, ועל חיבור הידע החיצוני שמקבלים התלמידים והתלמידות לחוויה הפנימית. לקריאה.

המוח החברתי-רגשי בכיתה והשלכותיו לגבי מיינדפולנס בחינוך

מאמרו של ד״ר אורן אֶרגז שמציג את תאוריית הסגנונות הרגשיים של חוקר המוח פרופסור ריצ׳רד דייוידסון. המאמר מסביר איך התאוריה מחברת בין תהליכים מוחיים להוויה החברתית-רגשית-קוגניטיבית של התלמיד והמורה וכיצד תרגול מיינדפולנס יכול לתמוך ביצירת הוויה מיטבית בקרב מורים ותלמידים. לקריאה.

חינוך קונטמפלטיבי, מודעות קשובה ופדגוגיות התבוננות: מבט־על

מאמרו של ד״ר אורן אֶרגז שמסביר מהו חינוך קונטמפלטיבי (חינוך מתבונן) וכיצד הוא מהווה תפנית פדגוגית שבמהותה עצירה והתבוננות פנימה ל”מרחב פנים האדם”. לקריאה.

כל מערכת החינוך צריכה לנשום

חינוך רוחני הוא הלהיט החם של מערכת החינוך. מאות אנשי חינוך במכללות להוראה ובאוניברסיטאות עוברים לאחרונה הכשרה בשיטות ובכלים מגוונים, כגון מיינדפולנס, חמלה עצמית, רפלקסיה ומדיטציה. מדריכי המורים מספרים איך זה עובד ולמה זה נחוץ. לקריאה.

איך חקר המוח יכול להשפיע ולגרום לשינוי אישי וחברתי

ד״ר נאוה לויט בן-נון מספרת מדוע הקימה מכון חברתי בתוך מרכז לחקר המוח. המכון מפתח ומנגיש כלים לטיפוח מיומנויות מוחיות של מודעות, תשומת לב, ויסות רגשות, חמלה ואמפתיה. שיחה על חקר המוח ופוטנציאל ההשפעה האדיר על המצב האישי ועל פני החברה כולה. לקריאה.

סט הכישורים החיוני עבור המחר - כבר היום! לעזור לילדינו לשגשג בעולם שמשתנה במהירות

מאמרה של ד״ר נועה אלבלדה על החשיבות של כישורים כמו ניהול קשב, וויסות סטרס ומיומנויות של למידה חברתית-רגשית לתלמידים ולתלמידות של היום. לקריאה.

״חנוך לנער ולנערה על פי דרכם״ - תובנות מחקר המוח להוראה בכיתה הטרוגנית

מאמרה של ד״ר נועה אלבלדה על החיבור בין חקר המוח לחינוך וכיצד תובנות מחקר מוח יכולות להשפיע על מה שקורה בכיתות ועל שאלות בנושא התאמת הלמידה לכיתה הטרוגנית. לקריאה.

חקר המוח של הרווחה הנפשית: נקודת מבט התפתחותית - חינוכית

ד״ר דושאנה דורג׳ה מאוניברסיטת יורק מתארחת אצלנו בבלוג ועוסקת בשאלה איך ניתן לפתח ביעילות רגשות חיוביים ותחושת משמעות כחלק מהתהליך החינוכי ומציגה את נקודת המבט המעניינת שלה על חקר המוח של הרווחה הנפשית. לקריאה.

פרסומים אקדמיים

Shlomov, I., Levit‐Binnun, N., & Horowitz‐Kraus, T. (2023). Neurodevelopmental Effects of a Mindfulness and Kindness Curriculum on Executive Functions in Preschool Children—A Randomized, Active‐Controlled Study. Mind, Brain, and Education.

Ergas, O., Hadar, L. L., Albelda, N., & Levit-Binnun, N. (2018). Contemplative neuroscience as a gateway to mindfulness: findings from an educationally framed teacher learning program. Mindfulness, 9(6), 1723-1735.‏

Levit Binnun, N., & Tarrasch, R. (2014). Relation between contemplative exercises and an enriched psychology students’ experience in a neuroscience course. Frontiers in psychology, 5, 1296.

יום עיון תשפ״א

חוברת יום העיון

בחוברת זו תמצאו תקציר וקישורים להקלטות של ההרצאות והסדנאות שהועברו ביום העיון השנתי של תכנית בית ספר סגול לשנת תשפ״א, בסימן ״מחברים מחדש את הרקמה האנושית בבית הספר״. להורדת החוברת.

הרצאת מליאה

ד״ר לויט בן-נון מחברת בין חקר מוח, תאוריות פסיכולוגיות מובילות וידע מדעי לגבי תרגול מיינדפולנס ומסבירה כיצד המוח שלנו מתפקד בזמן משבר ואיך ניתן להשתמש ברקמה החברתית על מנת למצוא את המשאבים הפנימיים להתמודדות עם משבר ועל מנת לתמוך בא.נשים שסביבנו.

פאנל מנהלות ומנהלים

ד״ר נועה אלבלדה ונבחרת המנהלים והמנהלות של בתי הספר הסגולים בשנת תשפ״א בשיח על האופן בו מיינדפולנס תומך בחיבור מחדש של הרקמה האנושית בבית הספר, עם החזרה ללימודים בשנת הקורונה.