מפגש 6 – קונפליקטים

זה היה החורף הקר ביותר. חיות רבות מתו בגלל הקור. הקיפודים הבינו את המצב, והחליטו להתקבץ יחד. באופן הזה הם כיסו והגנו זה על זה. אבל הקוצים שלהם פצעו במיוחד את חבריהם הקרובים ביותר, למרות שהם גם חלקו יחד איתם את החום. כעבור זמן מה הם החליטו להרחיק את עצמם זה מזה, כדי להפסיק להיפצע. כשעשו זאת הם התחילו למות לבד בקור. הם היו צריכים להחליט: לקבל את הקוצים של חבריהם, או להיעלם מהעולם. בחוכמה הם החליטו לחזור להתקבץ יחד. ככה הם למדו לחיות עם הפצעים הקטנים שנוצרו תוך כדי היחסים הקרובים עם חבריהם. אבל הדבר החשוב ביותר היה שהחום שהגיע מחבריהם, הוא שאפשר להם לשרוד את החורף הקר ביותר.

ההבנה מהסיפור היא שזה בלתי נמנע שיהיו לנו צרכים וגם קוצים ושאנחנו פוצעים זה את זה. זה אוניברסלי, ואפילו ביחסים הכי קרובים יש לפעמים כעס, בעקבות כל מיני אי-הבנות או פצעים היסטוריים שננגעים. כמובן, שככל שאנחנו יותר רגישים אנחנו יותר פגיעים, וכבני אנוש היו לנו הצלחות רבות מתוך היכולת שלנו לשתף פעולה זה עם זה, לעשות שזה יעבוד, ולשמור על קשר.