קורס מנהיגות קשובה - שנה א׳

מפגש 4 – הקשבה קשובה

במפגש זה נדבר על ונתרגל את אחת היכולות החשובות ביותר במרחב הבין-אישי: הקשבה. נכיר סוגים שונים של הקשבה ונראה מה עשוי להפריע לנו להקשיב לאחר.

מטרות המפגש:

  1. לתרגל הקשבה והתבוננות לא מבחינה.
  2. להכיר את האוטומטים של ההקשבה, לזהות למה מקשיבים ולמה לא, מתי מקשיבים ומתי לא, מה עובר לנו בראש כשאנחנו מקשיבים.
קראו עוד

חומרי למידה

מדיטציה מונחית: הקשבה לצלילים

בהנחיית איריס זיו

מדיטציה מונחית: הקשבה לצלילים

בהנחיית עמוס אבישר

הכוח של המילה ״עדיין״

הרצאתה של פרופסור קרול דווק מאוניברסיטת סטנפורד

וידאו

אוטו שארמר: 4 רמות של הקשבה

הקשבה היא אחת מיכולות המנהיגות הבלתי מוערכות ביותר, מה שמוביל לנתק בין מנהיגים והסיטואציות אותם הם צריכים לנהל. אוטו שארמר מתאר 4 רמות של הקשבה ומסביר איך אפשר באמת להבין סיטואציות בצורה שמשרתת מנהיגות מיטבית ומיטיבה.

אוטו שארמר: הקשבה יוצרת

אוטו שארמר מסביר מהי הקשבה יוצרת.

וידאו

וויליאם יורי: כוחה של הקשבה

וויליאם יורי, המייסד השותף של תוכנית המשא ומתן של אוניברסיטת הארווארד, מסביר מדוע הקשבה היא החצי החיוני של תקשורת בין-אישית, שלרוב מתעלמים ממנו. דרך סיפורים על שיחות עם מנהיגים עסקיים ופוליטיים הוא מסייע להבין איך אפשר לעשות שינוי בכל מערכת יחסים דרך הקשבה.

ד״ר אורי חסון: המוח שלך בתקשורת

חוקר המוח אורי חסון עוסק בבסיס המוחי של תקשורת אנושית. ניסויים מהמעבדה שלו מראים שאפילו אם איננו דוברים את אותה שפה, המוחות שלנו מראים פעילות דומה, או מסתנכרנים, כשאנו שומעים את אותו רעיון או סיפור. מנגנון עצבי זה מאפשר לנו ״לשדר״ דפוסי פעילות מוחית ולחלוק ידע וזכרונות. חסון מסביר כי אנו יכולים לתקשר משום שיש לנו קוד משותף שמקודד משמעות.

ד״ר יוליה גולנד: סנכרון רגשי

כשאנחנו שמחים, כועסים או לחוצים, אנחנו נוטים לעיתים קרובות ל”הדביק” את הסובבים אותנו. חלק מהסיבות נעוצות בסינכרון טבעי שמתרחש בין אנשים, סנכרון שקשור במערכות הפיזיולוגיות שלנו ובא לידי ביטוי במח, בגוף ובלב. ד”ר יוליה גולנד מסבירה מהו בדיוק הסנכרון ובאילו נסיבות הוא מתרחש, וכמו כן, איך הוא בא לידי ביטוי במערכות יחסים, בתעמולה פוליטית ואפילו במסיבות טראנס.

רגע של השראה

היא אמרה לי הכל / חלי ראובן

בשעה
שכל אחד
הרשה לעצמו לייעץ לי מה לעשות
לתת לי פתרונות
להסביר לי מה עלי לאמר
ואיך נכון שאחיה

בשעה
שכל אחד
הרשה לעצמו
לחשוב
שהוא יכול היה לנהוג טוב ממני
שהוא ודאי היה בוחר אחרת
שאני פשוט לא מבינה

היא,
רק העמיקה את המבט שלה
בי
ואמרה: “ספרי לי עוד”

וכל ילדותי קמה מרקדת לפניי…


יש מילים שהן כמו טל

בשביל הנפש
כמו ים

בשביל שרב
כמו אמא

בשביל בת


“ספרי לי עוד”
היא הרעידה את הסלעים שהנחתי
על לשוני
כל גופי התערסל בין עיניה


“אני…”
החל שטף דיבורי
“ואז…”

לא יכולתי להפסיק
והדמעות – גם הן לא
“ואני פוחדת כל כך על הילדים, עלי, על הבריאות”…
הלב שלי צריך היה להגיד
להעיד
להתרגל אליו שוב,

 

בשעה שכל אחד
הרשה לעצמו
לאמר לי: “

אין לך מה לפחד”
“הכל בסדר”
“יש דברים גרועים מאלו”

היא,
רק התבוננה עלי
ואמרה:
“ספרי לי עוד”


עד שראיתי בבהירות
את עצמי


עד שבא גל של שקט